מסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד היום המרחב שממוקם מתחת לבניינים במגמת שינוי. מחלל פתוח כקומת עמודים ועד לסגירתו במעטפת זכוכית והשקעה כלכלית גבוהה כדי להוסיף לו מראה יוקרתי. חלל זה הוא למעשה כרטיס הביקור של הבניין, חלל הראווה של הבניין כולו. למרות חשיבותו ההולכת וגדלה מבנה הלובי נשאר סטנדרטי וזהה כמעט בכל הבניינים במרחב העירוני. הוא מכיל כניסה ראשית, חלון ראווה גדול, תיבות דואר, מעלית, גרם מדרגות ואור ניאון שוטף אותו. בחינה של מס' מבואות כניסה לבניין מגלה שאנשים שוהים בחללים אלו לא יותר ממספר שניות. לדייר חסרה תחושת שייכות שאותה הוא מקבל בדירתו הפרטית לדוגמה.
על ידי שימוש בבד ותאורה חמה כפילטר בין החוץ לפנים, ניתן ליצור מגוון מצבים ואווירות, יצירת מרחב נעים ומזמין שיגרום לתחושה שהלובי הוא חלק בלתי נפרד מהבית.
| מרסיק אפרת
לובי הכניסה כמרחב השתהות
Fabricating the Lobby |